Collective Impact, All rights reserved, C 2015  |  Website: Studio Bar Dvir &  Innovation Ecology

  • Facebook Social Icon
חדשות
Please reload

1/10
 

דבר היו"רים

מיזם Collective Impact – השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית נוסד בספטמבר 2013. 

 

המיזם ממוקד בהשגת פריצת דרך בשיעורי ההעסקה וטיב ההעסקה של האוכלוסייה הערבית בסקטור העסקי, מתוך הבנה שהפערים הגדולים הקיימים בין יהודים לערבים בשיעורי האבטלה, בתחומי התעסוקה וברמת ההכנסה פוגעים בכלכלה ובדמוקרטיה בישראל ומכרסמים בסולידריות החברתית. 

המיזם  

השותפים להקמת מיזם Collective Impact הם בוגרי מחזור 24 (2013) של תכנית העמיתים של קרן וקסנר ישראל בבית הספר לממשל של הרווארד. הם הקימו מיזם המתמקד בפריצת דרך בשיעור ההעסקה ואיכות ההעסקה של החברה הערבית.

האוכלוסיה הערבית בישראל מונה כ-1.47 מיליון נפש, כ-20% מכלל האוכלוסיה. למרות זאת הם תורמים רק 8% מהתמ"ג של המדינה. רוב בוגרי האוניברסיטאות המועסקים אינם עובדים בתחום ההתמחות שלהם וסובלים מאפליה בשכר. רק 55% מבעלי השכלה של מעל 12 שנות לימוד נוטלים חלק בכוח העבודה. מחקר שערך בנק ישראל קובע כי אי-קבלת ערבים לעבודה גורמת לתמ"ג הפסד של 31 מיליארד שקל בשנה ("הארץ", 15.6.2012). המכון הישראלי לדמוקרטיה קבע לאחרונה ש"התמודדות יעילה עם האפליה המבנית מצריכה הנעה של מעסיקים לפעילות יזומה ואקטיבית לשינוי התרבות הארגונית ולהסרת חסמים מובנים המקשים על הקבוצות המופלות לרעה (מחקר המכון לדמוקרטיה, 2013, עמ' 60).

 

השראה

הנשיא ראובן (רובי) ריבלין

"שוק התעסוקה הוא המדד הטוב ביותר ליכולתנו לחיות ביחד,
ולשמש גשר של תקווה עבור ישראל והמזרח התיכון".

 

החזון ותיאוריית השינוי

תיאוריית השינוי של המיזם מכוונת למציאות עתידית, שבה יתחולל שינוי עמוק במערך המשותף הפועל לשילוב החברה הערבית במגזר העסקי של הכלכלה הישראלית; שינוי כזה יאפשר פריצת דרך חיובית ומקיפה מבחינה כמותית ואיכותית כאחת. חזון פריצת הדרך כולל את היקף המשרות מכל הסוגים ובכל הרמות, וכן משרות המיועדות להון אנושי ברמה גבוהה, כולל משרות ניהול ברמות הביניים וברמות הגבוהות.

 

האתגר

תעסוקת האוכלוסייה הערבית היא מהאתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני הכלכלה הישראלית והחברה בכלל.

אי-מימוש הפוטנציאל הכלכלי של האוכלוסייה הערבית

 

חלקה של האוכלוסייה הערבית בקבוצות כלכליות שונות בישראל – 2012

 

ציר זמן

2016

2015

רבעון

4

רבעון

2-3

רבעון

1

2014

רבעון

4

רבעון

2-3

2013

הרחבה/scaling up

ניתוח 
והגדרת יעדים

תכניות פיילוט

מחקר –

צד ההיצע

ועידת הנשיא

מודלים אופרטיביים

מחקר –
צד הביקוש

השקת

 Collective Impact

החזון 

הראשוני

אישור 

היוזמה

הרחבה

2016 ואילך

בהתבסס על הממצאים משלב תוכניות הפיילוט, היוזמה תתחיל בשלב הרחבה מקיף ומתוכנן בקפידה,
שמטרתו ליצור השפעה רחבת-היקף בשוק התעסוקה, להועיל ולהיטיב עם המעסיקים, המועסקים והחברה הישראלית-ערבית בכללותה.

 

 

פיילוט

בתחילת 2016, השלימו שש החברות שהשתתפו בפיילוט את שלב בחינת המודלים להתערבות לצורך יצירת שינוי. החברות המשתתפות היו אסם, תנובה, דלויט, אמדוקס, CBC וגולף.

 

כנסים

8.2.15

בבית הנשיא Collective impact כנס השקת המנהיגות העיסקית של שותפות   

 

21.7.15

מפגש מנכ"לים עם הנשיא בטירה 

 

8.10.15

  בבית הנשיא Collective impact כנס יסוד המנהיגות העיסקית של שותפות  

6.4.16

 Collective impact כנס מנטורינג- המנהיגות העיסקית של
 

השותפים

203

הנחת העבודה הבסיסית היא ששיתוף פעולה בין-מגזרי הוא הדרך היחידה לפתרון בעיות חברתיות מורכבות ובקנה מידה גדול. הדבר יעשה תוך מחויבות ארוכת טווח לאג'נדה, מטרות ויעדים משותפים וזאת על מנת להגיע לפריצת דרך נרחבת ובת קיימא לאורך זמן.

 

הצוות

חברי הצוות של המיזם מחויבים למשימה הקריטית של קידום השינוי הנדרש כל-כך בשוק התעסוקה הישראלי, בשיתוף פעולה הדוק עם כל שותפי המיזם.

 

מחקר

נקודת המבט של המעסיקים

מחקר מקיף, שנמשך שנה, נערך בקרב 46 מתוך 200 החברות המובילות בישראל. חברות אלה שייכות לתשע התעשיות העיקריות בישראל, וארבע מהן עתירות הון אנושי, ונחשבות מנועי צמיחה כלכלית. החברות שבמדגם מייצגות מעל 15% מהתעסוקה בסקטור הפרטי, בדגש על תעשיות עתירות הון אנושי (מכסות בסביבות 30%-45% מהמשרות בתעשיות עתירות ההון האנושי של המגזר העסקי הפרטי בישראל).

מחקר משלים על אוכלוסיית המועמדים

מחקר משלים נערך בצד ה"היצע" – המועסקים הפוטנציאליים. מחקר זה לא היה חלק מתכנית העבודה המקורית. הוא הוזמן על ידי ועדת ההיגוי בצירוף המלצת כל הנוגעים בדבר, אחרי שאלה הבינו שקיים כשל שוק רציני בצד ההיצע, והתעורר צורך לבדוק גם אותו.

 

ברחבי העולם Collective impact

התפיסה של Collective Impact פורסמה לראשונה ב-2011 במאמר המפורסם של קניה וקרמר. מאז, מיזמי שינוי חברתי עמוקים המבוססים על רעיון זה מחוללים שינוי חיובי במקומות רבים בעולם. 

Tania and Kramer (2011), Collective Impact, Stanford Social Innovation Review 

John Kania, Managing Director at FSG,

Mark Kramer, Kennedy School at Harvard and Co-founder FSG.  

 
 

צרו קשר

איכראם חוג'יראת

מנהלת שותפויות ויח״צ

מוסטפא נאטור

מנהל תפעול

mustapha.natour@gmail.com 

לילך רחמים

מנהלת גיוס והנגשת מועמדים

עזמי אנדריא

 מנהל תיק לקוח

נאדיה עודה

מנהלת תיק לקוח 

nadia2179@gmail.com

אברהים סמארה

מנהל תיק לקוח

abrahem.0607@gmail.com

קרן מורג

מובילת ידע, מודל קולקטיב אימפקט
keren_morag@hotmail.com

יפעת עובדיה

 מייסדת וסגנית יו"ר

ovadia.yifat@gmail.com

דר׳ סמיר קאסם 

 יו”ר משותף ומייסד
keren_morag@hotmail.com

צבי זיו 

  יו"ר משותף

חברי הצוות

מרים כבוב

רכזת גיוס ומענטק

mariamkaboub@gmail.com

יסמין עת׳אמנה

רכזת גיוס

גלי  ליס

אחראית תחום מדידה והערכה

Galiliss.ci@gamil.com

שחר מלדה קפיטל

 חשב 

maledekap@gmail.com 

ינה נוימן

סמנכ"לית יידע וייעוץ 

'yananeu.ci@gmail.com

מיכל  שמאי 

מנהלת פיתוח משאבים

michals.coim@gmail.com

ענת גבעתי

סמנכ"לית תחום מעסיקים

anat.givati@gmail.com

נוא ג'האשן -בטשון

מנכ"לית 

gahshan@hotmail.com

סטפני דאון

רכזת משאבים

stephaniedaon@gmail.com

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now